כל הגן לבש לבן

לומדות מנסיון (נכתב לאחר העברת השיעור)

יש לשקול אם להקדים פעילות זו במצגת קצרה עם תמונות בנושא אריגה מסורתית, אריגה בתרבויות מגוונות ועוד או דווקא להראות מצגת כזו לאחר הפעילות ואז להמשיך לאריגה אישית או לחבר את האריגות האישיות לאריג גדול ולערוך דיון בנושא הפרט – טעם אישי, מול הכלל- שיתוף פעולה וסינרגיה.

מחשבות של איילת ומיכל (עץ הרעיונות):

שיעור המשך יכול להיות, לצייר את העץ הנבחר בסגנונות ציור שונים ולשאול את הילדים האם אריגת ה"שמלה" השפיעה לדעתם על מה שראו בעץ.

מערך זה הינו חלק ממאגר המערכים שהוקם כחלק משיתוף פעולה בין עץ הרעיונות לאיגוד ערים שרון-כרמל

כתבו: תמי גל, ריטה טפלר, לילך מרגוליס, רינה שקורי.

 נושא: ט"ו בשבט / אמנות

משך: שני שיעורים

שכבה: ו

ציוד נחוץ: לוחות קשיחים, דפים לבנים, דפי הנחיה, כלי כתיבה וציור.

 

במסגרת שיעורי האומנות, נעשה הכירות עם מלאכת האריגה. נצא לארוג שמלה לעץ…

נבחר עץ גדול בשטח בית הספר, נתכנס סביבו במעגל ונתאר אותו: גובה, רוחב, עלווה, מירקם הגזע, צבעו ועוד.

כל תלמיד קושר חוט טריקו ארוך לגזע העץ, מותח אותו וצועד אחורה עד שכולם עומדים במעגל רחב מסביב לעץ. כך ניצור את השתי.

כל תלמיד בתורו בוחר חוט טריקו צבעוני לפי טעמו ומלאכת האריגה מתחילה: על התלמיד לתת הנחיות לחבריו כך שתלמיד אחד מנמיך את החוט שבידיו והבא בתור מרים את החוט שבידיו. על האורג לשלב בין המשימה האישית שלו – לארוג באופן נכון, לבין המשימה הכיתתית – לתמוך באורג ולהיות קשובים להנחיות שלו. כשהאורג מסיים סיבוב סביב העץ תלמיד אחר בוחר חוט צבעוני, קושר אותו לחוט של התלמיד הקודם ואורג את הסיבוב שלו (מורה מחזיקה את חוט השתי של התלמיד האורג.

בהדרגה יווצר אריג, מעין שמלה או חצאית סביב העץ.

כשכולם סיימו לארוג והפעילות מוצתה כל תלמיד קושר את חוט השתי המתוח שלו ליתד.

 

 

דילוג לתוכן