נפתח בדיון קבוצתי בשאלה – מה המקום הכי אהוב עליך בעולם?
נמשיך בשאלה – מה המקום הכי אהוב עליך בבית? מה מיוחד בו? מה אתם יכולים לעשות בו?
האם זהו מקום שאתם יצרתם ועיצבתם?

הקראת סיפור שמעביר את המסר של חשיבות הבית שלי.
לצעירים אפשר להקריא את הבית של יעל.

ניתן להתאים או לדלג על תוכן מהסיפור כך שיעביר את המסר של מציאת מרחב אישי ונוח.

לאחר הקראת הסיפור נצא לחיפוש מרחב בטוח ביער – ה"בית שלי".
ננחה את הילדים להכנת הבית ביער שלהם: צאו לשוטטות קצרה, לא רחוק מדיי מאזור הכינוס, ומצאו לעצמכם מקום שמוצא חן בעיניכם. זה יכול להיות מקום פתוח מאוד, או מוצל ומוסתר בעצים ושיחים, העיקר שתרגישו בו נוח. לאחר מכן, שימו לב מה נמצא בסביבה שלכם והאם תרצו לשנות משהו במרחב. הזיזו אבנים, עלים וענפים וסדרו לעצמם את הבית כך שיראה לטעמכם. כשהמרחב מוכן, צרו לעצמכם מקום לשבת או לשכב ושהו במקום שלכם כמה רגעים.

יש להגדיר גבולות מרחב ברורים – של קו ראיה או מרחק שמיעה

הנחו את הילדים לכללי זהירות – הרחיקו למרחק סביר, שימו לב שאתם עדיין שומעים את הקריאה של המורה. אם תפגשו בפרח מוגן – המשיכו להגן עליו. אל תחששו ליצור שינוי ביער, אך כבדו את הקיים. הכל מותר במרחב הבטוח שלכם כל עוד הוא מגן עליכם ואתם עליו.

תערוכה נפתחת – קריאת יללת זאב או קריאה אינדיאנית תכריז על סיום ההתארגנות בבית היער ופתיחת התערוכה.
המורות ילכו לקראת בית יער של אחד הילדים וכשיגיעו יתנו קריאה לכל הילדים להגיע ולהתכנס בנקודה הזאת. מכאן התערוכה תצא ותאפשר לכל ילד להציג את הבית שלו באופן שמתאים לו. בסיום מתקדמים לבית הסמוך עד שחוזרים בחזרה למחצלת.

כדאי לתחום זמן לכל תצוגת בית למספר דקות בהתאם לזמן שנשאר, הסכימו על סימן (כמו צלצול פעמון) וידעו את הילדים שכשהפעמון מצלצל עוברים לבית הבא.
סיכום: בהרמת יד שאלו, מי מצא לעצמו בית ביער? מי הרגיש בנוח בבית שלו? מי ראה משהו ממש מיוחד בבית שלו? שאלו שאלה פתוחה – מה עזר לכם ליצור מרחב בטוח ביער?

השיתוף יכלול מספר מצומצם של ילדים בהתאם לזמן שנותר.