מתוך מדרגת הסלע צומח עץ חרוב. חפשו את זרעיו ובדקו האם יש קשר בין כמות הזרעים לבין מידת הנעל שלכם.

מקורו של עץ החרוב בארץ ישראל ובאיזורה, אך למרות זאת החרוב אינו נזכר בשם זה בתנ"כ.

יש כמה הסברים למילה חרוב:
– יש האומרים כי השם חרוב מה מלשון "חורב"=יבש, כיוון שיש לו יכולת לגדול באיזורים יבשים.
– יש האומרים ששם החרוב בא מהמילה "חרב", כיוון שצורת הפרי דומה לחרב.
– יש האומרים כי השם בא מהמילה "להחריב" כפי שכתוב בתלמוד הירושלמי: "למה נקראו חרובים, שמחריבים את השיניים" (תנחום ירושלמי, הקדמה).

לחרוב שורשים עמוקים וחזקים אשר מסוגלים לנקב סלעים ולחדור דרכם עד שיגיעו למים, כמו שניתן לראות יפה בחרוב שמולכם.

זרעי החרוב קרויים "קרט" (בעברית ובאנגלית), הם שימשו בעבר כמידת משקל. ועד היום שווים במשקלם לקארט אחד (מידת המשקל של יהלומים). כמו כן, אם ניסיתם אתם כבר יודעים שמידת הנעליים שלנו נמדדת באורך זרעי חרוב – 35 זרעי חרוב בשורה = מידת נעל 35.

האבנים המסודרת בחצי העיגול מול החרוב מורכבת מאבנים מסותתות, ככל הנראה מדובר בשרידי טבעון הקדומה, יישוב שנזכר במשנה. במשנה מוזכר היישוב טבעון במרחק אלפיים אמה מהיישוב ערדסקוס, היום, חרבת קוסקוס הנמצאת סמוך לאלונים. בתלמוד מוזכרת טבעון כיישוב שתושביו הוגים באופן דומה ולא מובחן את האותיות ה' ו-ח' ואת האותיות ע' וא', ולכן העדיפו שלא יתפללו כשליחי ציבור, אלא אם הוכיחו שיש בידיהם להגות את העיצורים כהלכה: "אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין. אם היה לשונו ערוך – מותר" (בבלי, מגילה כ"ד ב).