הסוואה בטבע

לומדות מניסיון (נכתב לאחר העברת השיעור)

הערות ודגשים:

חשוב להכין את העכבר לפני השיעור כדי להמחיש. ניתן לעשות אותו מפלסטלינה צבעונית כדי להמחיש בצורה טובה יותר את הניגודיות מצבעי הסביבה.
לא לוותר על משחק המחבואים לפני המשימה.

המלצות הנוגעות להעברת השיעור שנית:

להשאיר לילדים מספיק זמן ליצירת הייצור המסתווה ולעודד אותם להסתובב באזור ולראות באיזה חומרים הם יכולים להשתמש ואיזה חומרים יסייעו להם בהסוואת הייצור שלהם בצורה הטובה ביותר.

מחשבות של איילת ומיכל (עץ הרעיונות):

חשוב לבקש מהילדים בזמן שהם מחביאים ובזמן שהם מחפשים ללכת בזהירות ובתשומת לב כי הם יכולים לדרוך על יצור של מישהו אחר. אם הדבר מתאפשר אפשר לצלם את היצורים לפני שמחביאים אותם למקרה שבכל זאת יקרה להם משהו בזמן החיפושים.

כדאי מאוד להביא תמונות של בעלי חיים שמשתמשים בהסוואה ולהראות אותם בסיכום

מערך זה הינו חלק ממאגר המערכים שהוקם כחלק משיתוף פעולה בין עץ הרעיונות לאיגוד ערים שרון-כרמל

כתבו: ליאור ניב, נטע יצהרי, מיטל פרץ, תומר אשתר, צליל גלפז, נופר וינר ושחר הנדורגר

נושא: פורים

תיאור השיעור: כחלק מהעיסוק בחג פורים נעסוק גם בהסוואת בעלי חיים בטבע. בנוסף, הפעילות (משחק המחבואים והסוואת הייצורים בשתי קבוצות) תורמת לגיבוש כיתתי.

משך: 1-2 שיעורים

שכבה: ב

ציוד נחוץ: חימר, עכבר מחימר, עלים, אבים קטנות, מקלות'…

תיאור הערות
פתיחה
סיפור דמיוני: עכבר שגר ביער דמיוני בתוך מחילה. היה לו טוב במחילה שלו וביער היה לו כל מה שהוא צריך. כל בוקר היה מתעורר, מתמתח, יוצא לפתח המחילה, מסתכל ימינה ושמאלה ויוצא החוצה. מטייל, מוצא זירעונים ופירות ואוכל, שותה מים בנחל, נח לו בין העצים ולקראת ערב חוזר למחילה שלו. ככה כל יום. בוקר אחד הוא התעורר כרגיל, יצא מפתח המחילה עשה צעד החוצה ושמע רעש שלא הכיר, ראה צל גדול מעליו. הוא נבהל, רץ מהר מהר לתוך המחילה. הלב שלו דפק מהר ואמר לעצמו מה זה היה? אף פעם לא ראיתי כזה דבר! הסקרנות גברה עליו והוא יצא שוב לפתח המחילה ופתאום שמע כנפיים של ציפור מתקרבות אליו והוא הבין שהציפור מנסה לטרוף אותו. רץ חזרה פנימה לתוך המחילה והתחיל לחשוב עם עצמו מה הוא יעשה? האוכל והמים שלי מחוץ למחילה- כל מה שאני צריך בשביל לחיות! אני חייב למצוא דרך לצאת החוצה! הוא ישב וחשב וחשב ואז החליט שיציץ. הוא עשה זאת וראה סלע גדול ליד פתח המחילה- אתחבא מאחורי הסלע והציפור לא תראה אותי. הוא חיכה וכשראה שהציפור מסתכלת לצד השני הוא רץ מהר והסתתר מאחורי הסלע. לאחר כמה זמן פתאום הבין העכבר שהוא תקוע מאחורי הסלע כמו שהיה תקוע במחילה! העכבר לקח עלים שהיו בסביבתו, אבנים קטנות והדביק על עצמו כך שהיה נראה כמו האדמה של היער וככה הציפור לא תזהה אותו. הוא עשה צעד קטן וראה שהציפור לא מזהה אותו. ככה התקרב בצעדים קטנים עד שהגיע למקום מבטחים.  
מעבר
משחק מחבואים ולדבר על ההבדל בין להתחבא ולהסתוות (להתחבא – אני מסתתרת, להסתוות – אני לא מתחבאת, רואים אותי כל הזמן אבל אני נראית כמו משהו אחר אז לא שמים לב שאני שם).  
גוף הפעילות
נותנים לכל ילד גוש חימר ומבקשים בעזרת גוש החימר וחומרים טבעיים ליצור "יצור" שמסתווה. כשמסיימים, כל חצי כיתה מסווה את היצורים שלה בתא שטח אחר ואז מחפשים.  
מעבר
הסוואה – כל ילד צריך להסוות את עצמו (עלים, ענפים, בוץ…).
להדגיש את ההבדל בין להתחבא ולהסתוות
לקחת בחשבון שלא כולם ירצו לקחת חלק…
סיכום
זוכרים את העכבר? כשהלך על העלים ביער היה קל לראות אותו אך כשהדביק על עצמו חלקים של היער היה הרבה יותר קשה לראות אותו (להדביק על העכבר את החומרים הנמצאים בסביבה).
אפשר להדגיש בפני הילדים שלרוב בעלי חיים בטבע לא מדביקים על עצמם דברים, הצבע והצורה שלהם מותאמים לסביבה בה הם חיים. אפשר לסיכום להשאיר את הילדים עם שאלה למחשבה – למה בעצם לא כל בעלי החיים עם צבעי הסוואה?!
 

 

דילוג לתוכן