fbpx

אם יוצאים מגלים דברים נפלאים

למה למידה בחוץ ואיך מתחילים

אנחנו אוהבות לצאת החוצה עם הילדים (לפעמים עוד יותר אוהבות לצאת בלעדיהם 😉 ). זה תמיד מרגיע אותנו, משמח אותנו, ומעורר בנו השראה.

כשאנחנו יוצאות החוצה לרוב אנחנו מוצאות מקום מקסים לעצור בו ולהיות בו קצת או הרבה.

באחת העצירות האלו הצענו לילדים לכתוב את השם שלהם ממקלות של עץ האלון שהיו באיזור, הם ממש התלהבו! הילדים החלו לחפש כל מיני דברים נוספים באיזור איתם יוכלו לכתוב את השם שלהם: אבנים, ספלולים, עלים (זה היה קשה כי הם עפו כל הזמן), ועוד…

ראינו שהם נהנים אז הצענו להם לכתוב עוד דברים, כמו למשל: עץ, אבן ואז רשמנו מקל ממקלות וענף מענפים, מה שפתח שיחה נפלאה על מילים נרדפות.

ההתנסות הזו השאירה אותנו עם טעם של עוד.

כשהגענו הביתה התחלנו לחקור וללמוד על למידת חוץ, גילינו ארגונים עולמיים, מחקרים בארץ ובעולם ואפילו ערך בויקיפדיה. מה שקראנו הדהים אותנו, בקצרה, גילינו שלמידה בחוץ עושה את הדברים הבאים ועוד:

  • תלמידים טובים יותר
  • מוטיבציה ותחושת מסוגלות
  • זיכרון טוב יותר
  • מגיעים יותר לבית הספר
  • התנהגות טובה יותר
  • תקשורת טובה יותר
  • ירידה בלחץ
  • תלמידים בריאים יותר
  • אכפתיים יותר כלפי הסביבה
  • אכפתיים יותר כלפי הקהילה

 

הרגשנו שנפתח בפנינו עולם או אולי יותר נכון שקיבלנו משקפיים חדשות לראות אותו דרכן והחלטנו להתחיל להנסות בלמידה בחוץ גם במסגרות חינוכיות, בגלל שסקרן אותנו לראות איך למידה בחוץ עובדת בגילאים שונים התנסנו עם ילדי גן ובית ספר.

בתרגול הכתיבה שתיארנו שבמהרה קיבל את השם: "חלקי מילים" ראינו יצירתיות של ילדים וילדות: הם כתבו טחב מטחב, בוץ מאדמה לחה, חמציצים מחמציצים ועוד המון דוגמאות שבכלל לא חשבנו עליהן כשנתנו את התרגיל. ראינו איך הילדים מתיידדים עם האותיות, חשים אותם, חווים אותם בגוף ובצורה מוחשית. ראינו איך הורדת החסם של יצירת צורה מדוייקת מאפשר לילדים היכרות מחודשת והבנה של המהות של האות, מה חשוב כדי שהיא תהיה מובנת.

כאשר הילדים לא ידעו לכתוב הצענו להם לכתוב את השם שלהם או את האות הראשונה בשם שלהם. במקרים אחרים הראינו להם איך כותבים מחומר אחד וביקשנו להעתיק עם חומר אחר.

מההתנסות הזו המשכנו לעוד התנסויות שונות ורבות. פעם אחרי פעם גילינו עד כמה הלמידה הזו מתאימה לנו – זה פשוט, חינמי, נגיש, כיפי ואפילו אפקטיבי מאוד, אצל ילדים בכלל והילדים שלנו בפרט ראינו פעם אחר פעם את ההבנה נופלת להם כמו אסימונים או אולי כמו בלוטים מהעץ.

אז למה אתם מחכים? צאו, נסו וגלו בעצמכם

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: