חוש שישי

אנחנו כאן בשבילכן.ם,

לאורך השנה אנחנו פוגשות מלוות ומכשירות מאות אנשי ונשות חינוך.

מפתחות מוצרים אשר תומכים ביציאה ובלמידה בחוץ.

מפיקות את הכנס הארצי לחינוחוץ – בחוץ לומדים אחרת.

פיתחנו למורות את מאגר המערכים של שיעורי חוץ הגדול בארץ, מתוך העבודה שאנחנו עושות עם שיטות יחודיות ללמידה אחרת.

אם יש לכם שאלה או בקשה אנחנו תמיד פה בשבילכם.

אנחנו עונות לכולם, מתוך אמונה ברורה בדרך, בשינוי המופלא הזה שאנחנו רוצות לראות בעולם החינוך.

יש לנו את העבודה הכי טובה בעולם ואנחנו מלאות אמונה בדרך.

לבקשות, הזמנת סדנאות ושיתופי פעולה

צרו קשר,
מיכל ואיילת

חוש שישי

למה כדאי ללמוד בצורה רב-חושית?

על מה אתן.ם חושבות.ים כשאומרים לכן.ם למידה?

כאוהבות למידה מושבעות תמיד חשבנו על למידה כתהליך, כפעולה, כהבנה. לעומת זאת, זכרון, נתפס אצלנו לרוב כשינון, כתיעוד חסר זוהר מיוחד או כיכולת להוציא פריט מידע או תמונה כזה או אחרת מהמגירות מעלות האבק שנמצאות במוחנו.

גם אתם מפרידים ברמה כזו או אחרת בין למידה לזכרון?

אנחנו לא יודעות אם ככה זה גם אצלכן.ם אבל ההפרדה הזו בין למידה וזכרון היא מעניינת במיוחד, כי ברמת המחקר, המדע והמוח שלנו – לא יכולה להיות למידה ללא זכרון. זה נשמע מובן מאליו, נכון? אבל תחזרו רגע לשאלה איתה פתחנו, האם אתם חושבים על הזכרון שלכם כשאתם חושבים על למידה?

אז למידה במהותה היא היכולת שלנו לזכור דברים בטווח הקצר כדי להבין מהם משהו חדש – את הפעולה הזו עושה זיכרון העבודה, ואז, את ה”משהו החדש” שנוצר בזכרון עבודה להעביר למשמרת לזכרון לטווח ארוך. כלומר, זכרון, הוא-הוא למידה!

אז.. מה אתם זוכרים טוב?

אולי את.ה זוכר.ת במדוייק ריח של מישהו שאת.ה אוהב.ת? אולי התחושה בגוף כשקיבלת חיבוק או כשנגעת בחפץ כלשהו זכורה לך במדויק? אולי, דווקא צלילים מסויימים, כמו למשל הדרך בה אמרו לך כן, או לא, חקוקה אצלך ואת.ה יכול.ה לשמוע אות.ה כאילו נאמרת הרגע? זכרון של רגע בו אמרו לך כל הכבוד, או להיפך? אולי את.ה זוכרת תמונות בצורה מדהימה ויכול.ה לתאר לפרטי פרטים את המקום בו עשית משהו בפעם הראשונה?

לכל אחת.ד מאיתנו תשובות שונות, אצל כל אחד.ת החושים עובדים בעוצמה שונה והמוח מקנה להם חשיבות שונה ובהתאמה שומר אותם בזכרון בצורה טובה יותר או פחות.

אם כל אחד זוכר אחרת, ואם זכרון הוא הוא הלמידה, מה זה אומר על הדרך בה אנחנו לומדים?

איך ילמד היטב תלמיד שחוש המישוש שלו הוא החזק לקרוא מילים מתוך התבוננות? מה תלמיד כזה יחשוב על מילים בפרט ולמידה בכלל.

לעומת זאת, תלמיד שחוש הריח שלו ברמה גבוהה במיוחד, האם נוכל ללמד אותו חשבון ריחני? אולי בעזרת כמה ריחות שונים?

הלמידה הרב-חושית, עניינה אותנו זמן רב, ראינו שכל אחד.ת צריכ.ה את הדלת או הגשר שלה.ו לנושא הנלמד ושהגשר הזה עובד אצל ילדים שונים דרך חושים שונים.

בחוץ, האפשרויות לחוות נושא נלמד בצורה רב חושית הן אינסופיות, מצד אחד החושים באמת מעוררים במיוחד מה שמקשה בתחילה להאסף לפעילות מאוד מדוייקת אבל מאפשר חקר ואיסוף מידע. לאחר שנרגעים מעט מהמפגש עם החוץ, שמניסיוננו הוא מרגש את הילדים אפילו אם רק יוצאים לחצר, הילדים יכולים בפעילויות קטנות להתנסות עם חומר הלימוד בצורה שמשלבת חושים רבים.

כך למשל, חיבור למדנו דרך:

מקלות ששברנו:

עשינו זאת בשתי דרכים – בהתחלה, כיוון שאנחנו שברנו את המקלות ידענו כמה מקלות יש, אז חילקנו לשתי קבוצות וספרנו כמה יש בכל קבוצה. אחר כך עשינו את הפעולה ההפוכה, יצרנו שתי קבוצות אשר ידענו כמה מקלות יש בכל אחת וחיברנו בין הקבוצות.

ספירה עם אצבעות:

מסתבר שספירה עם האצבעות היא מאוד משמעותית להצלחה בלימודי חשבון ומתמטיקה אז אנחנו מאפשרות ומעודדות את השיטה הזו של למידת חיבור. ג’ו בולר מסבירה את זה בצורה מקסימה בסרטון הבא (הנושא הזה מתחיל בדקה 7:23 אבל ההרצאה כולה מומלצת מאוד!) https://www.youtube.com/watch?v=3icoSeGqQtY

חיבור בצעדים:

זו אחת השיטות הכיפיות ביותר שמשלבות גם עקרון של למידה תוך כדי תנועה שאנחנו מקוות לכתוב עליו בעתיד. הרעיון הוא ששני אנשים הולכים יחד את כמות הצעדים של המחובר הראשון ואז אחד ממשיך ללכת את כמות הצעדים של המחובר השני בעוד האחר ממשיך בספירה המקורית. זה קצת מבלבל אז הנה דוגמא: נניח שאנחנו מנסים לפתור את התרגיל 5+2, אני ומיכל נלך חמישה צעדים יחד ואז מיכל תעצור ובזמן שאני הולכת וסופרת את הצעדים הנוספים (אחד ואז שתיים), מיכל ממשיכה את הספירה המקורית, כלומר סופרת שש ואז שבע. זה נשמע מסורבל, אבל בפועל קל מאוד! מקוות שתנסו, ממש כיף ללמוד לחבר ככה.

אז למה אתם מחכים? צאו, נסו וגלו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן